לפני 10 שנים. 8 במרץ 2014 בשעה 13:50
הכל יתרכז לתוך לילה אחד
יתנקז לשניות האלה
של המהות
שלך
מולי.
ציפורני נשמתך ישרטו
את קירות בית החזה שלך
עת הצבע יוחלף
מלבן
לאדום בוהק
מבפנים
כשתחושי את ידי
מטיילת על פטמותייך
מוחצת
מלטפת את גבעת ונוס החלקה שלך
כשאצבע זוחלת לישבנך.
את עומדת ללא ניע
פסל שלי
דמעות זולגות מעיניך
בדממה הנאנחת
דמעות של אושר
עת גופך מחולל באהבה
באויר הלילה..