סיפור מפעם.
היא היתה היפר אקטיבית אמיתית.
לא נחה לשניה, בתנועה מתמדת, כזו שמעייפת לבסוף אותה ואת הסובבים אותה.
ביום מן הימים החלטתי שאני עוצר את מחול השדים הזה אלא אם תתקבל החלטה שמטפלים בתזזית
הקבועה ובדרך שלי.
כמובן שהסכימה..
כששאלה איך זה יקרה פשוט חייכתי, שהרי המקום הזה היצירתי וההפתעתי הוא הבסיס לכל מערכת,
מה שמוחק שיגרה ושיעמום.
בפגישה הבאה קיבלה DISK ON KEY ועליו מוסיקה.
לא סיפרתי איזו מוסיקה, שוב, שבירת שיגרה ולתת לה פן חדש בי שלא הכירה. מה שכן הסכמתי לגלות היה
שבכל רצועת השמעה הקלטתי 1-3 מילים בלחש ועליה כסיכום כל יום שנשלח אלי, לכתוב לי מה היתה/היו
המילה/מילים. רצועה אחת בכל יום, כל רצועה באורך של כ-5-10 דקות.
כאן המקום לספר על האהבה שלי לאינדיאנים, NATIVE AMERICAN, לצורת חייהם, אמונתם, אומנותם,
המוסיקה שהשתמשו בה, תפילות לאלים, הכבוד שרחשו לעולם בו חיו, גם אם הצטיירו והיו לעיתים פראים
צמאי דם, שלא ריחמו, לא טיפלו בפצועים ולא לקחו שבויים.
זה היה מזמן.
הכלבונת קיבלה את המשימה באומץ רב, ביצעה אותה כנדרש ותוך חודש החלה רגיעה מנטלית בה,
תוך ששני דברים מופלאים קרו-
האחד- היא הפכה לרגועה ושובבה במקומות הנכונים
השני- התאהבה בעצמה במוסיקה הזו.
מה עוד יכולתי לבקש...
:)
תהנו.
