לפני 10 שנים. 27 ביוני 2014 בשעה 14:21
עכביש ענק
מחילה ממורתפת
עוטה מעט קורי הסוואה
בכניסה.
את נכנסת באיטיות
לשם
משילה מעצמך את כל היהירות
שאת עוטה
בשאר הימים של החול
מניחה על אבן
בכניסה
שוכחת מי ומה את
מבקשת לאחוז במה שחולמת
במי שתהיי.
העכביש מביט בך
כל עיניו ממורכזות
בטרף
המונח על מזבח תשוקתיו
את תשרתי אותו הלילה
את תעניקי לו את האושר
שהוא מייחל לו,
את השניה בו מבטך
מכיל את כל פחדייך וחלומותייך,
בכל טרף
מחדש.