לפני 9 שנים. 9 בדצמבר 2014 בשעה 17:59
רושם לעצמי בפעם המיליון
אני צריך לשמן את צירי הדלת
ולא רק אותה.
היא לא חורקת כמו הדלת הזו
היא מכונה של ממש
חיה מורעבת
בתולת בדסמ רהוטה
שחוסר הידע שלה
מחופה בהתלהבות ענקית
צימאון של ממש
אולד סקול גירלי
שלאט לאט מפנימה
את מקומה
ואוהבת זאת.
אז באתי אליה
מסיר מעצמה כל עזות
סרבנות ומחלת היבריס
לקחתי ממנה כל כיסוי
השארתי אותה
עירומה
בגיהנום של טוב
ולסיום הפתעתי בקינוח
גלידת וניל ושוקולד
מתוק
שנאכלה מפטמותיה..
אש בגשם.