הדביקות תמה
כל יום שעובר מסיר את שכבות
הסוכר
הקצף הרך
ייעלם
שחור חזק וחם
כמו קפה
כמו שד אפל.
ההודעה שחיכתה לה לא היתה יכולה להיות מובנת פחות.
אולי בגלל הקור שבה, אולי כי היתה לאקונית, מהסוג שמעולם לא אחז בו, אולי כי חשבה שלאורך זמן
תוכל להתל בו, שתמיד יהיה עבורה, שמשרוקית השיפוט בין שפתיה.
היה יכול לראות דרך עיניים עצומות את המבט הזחוח שלה.
החיוך החל מתרחב על שפתיו עת נזכר כשהקליד עבורה את הודעתו:
היום, בשעה 21:00, רחוב המלחמה 73, תגיעי ואל תאחרי. לבוש: מעיל ארוך בלבד.
איפור: כבד, זנותי, שפתון אדום לוהט. נעליים: נעלי עקב גבוהות.
אי מילוי הוראות ישלח אותך הביתה באותו רגע.
איחור כלשהו ישלח אותך הביתה באותו רגע.
ניסיון למשא ומתן ישלח אותך הביתה באותו רגע.
אי שביעות רצון שלי ישלח אותך הביתה באותו רגע.
אין לך מילת ביטחון הערב- לא תצטרכי אותה.
בהצלחה.
20:09- אני לא אספיק אדוני, מבקשת הארכה
20:10- צלצלי לשדה תעופה דב, השכירי לעצמך מסוק או שהודיעי כעת על אי הגעה.
20:11- אגיע בזמן אדוני
20:59- אני מעבר לדלת אדוני
21:00- הדלת פתוחה. הכנסי כלבה.
היא נכנסת מהוססת לחדר ומגלה שרהיטיו פונו ולמעשה נוצרה רחבה כשמרכזה שטיחון ועליו מודבק
בסרט לבן רחב X.
היא ניגשת לסימון ונעמדת מעליו.
קולו הלוחש מתפוצץ באוזניה, כאילו רעמי סערה הולמים בה:
החל משניה זו, ההווייה האנושית שלך חדלה מלהתקיים. החל מאמירת מילים אלה, את כלבה על כל
השלכה, ביטוי, התנהגות והתנהלות. הסירי מעצמך את המעיל, חיזרי לסימון שעל הרצפה ובצעי כל מה
שתדרשי. מהיר, יעיל וכמובן בכישכוש זנב.
היא מרימה את ידה מבקשת לומר, הוא מאשר לה.
"איני יכולה לכשכש בזנב אדוני, פשוט אין לי.."
הוא מניח את אצבעו על שפתיו, משתיק אותה, מורה לה באצבע לרדת לארבעותיה.
היא עושה זאת ותוהה על מה שמחכה לה הערב, מעולם לא נלקחה ממנה מילת ביטחון, מעולם לא
חוותה קור מקפיא שכזה.
עוד היא חושבת צעדיו מאחוריה גרמו לה לרעד קל. אצבע קשה ומשומנת נדחפה לחור התחת שלה ללא
הכנה, משגרת מעצמה צרחת כאב ודמעות ראשונות של כאב.
לאחר שניה הוצאה האצבע והיא חשה במשהו עבה יותר מתמקם בפתח אחוריה ובתנועה מהירה חודר אותה.
יללת כאב שניה פורצת ממנה כשכל מחילת התחת שלה בוערת מכאב.
"כעת את יכולה לכשכש בזנבך, כלבה, הפלאג הזה בא עם תוספת."
איזה בן זונה, היא מסננת לעצמה ללא קול, אי אפשר להפתיע אותו..
קולו מעיר אותה ושוב, קר, מודע, חסר רגש, היא לא מורגלת לזה.
" בעוד שניה תשמעי שריקת משרוקית. בשמיעת השריקה את רצה על ארבע כמובן לספה השחורה שבצמוד
אליה יש איקס קטן וממתינה שם. בשריקה הבאה את תרוצי לפתח המטבח, שם תמצאי איקס קטן ותמתיני עליו.
בשמיעת שתי שריקות יוטל אליך כדור אדום ורך, את תרוצי אחריו, תתפסי אותו בשינייך ותחזירי אלי.
שאלות?"
היא מנידה את ראשה באיטיות ודמעות חמות זולגות ממנה.. הוא לא ישתמש בה היום כמו שהיא אוהבת,
הוא ישפיל אותה עד לנקודת גובה השטיח ופחות מכך.
"אהההההההההה.. לא אמרתי ואני מתקן: בעוד חמש דקות מתחיל משחק כדורסל. אני לא מתכוון להיות
זה שישרוק לך לבדי.. גם השופטים במשחק. דין שריקה שלהם כאילו אני שרקתי לך. תהני !!!"
"ממממממהההההההההההההההההההההה????"
נפלט ממנה.. והסטירה לא איחרה לבוא. "סליחה אדוני"..
במשך שעה מצאה עצמה רצה מצד לצד, מברכת על הבירכיות שהביאה עימה, מזיעה, לוגמת מים מהקערה
שאדונה הניח בעבורה, תופסת את הכדור שהוא זורק לה בשיניה ומביאה חזרה.
המשחק תם, הוא הפנה את מבטו המחוייך אליה, מביט בפניה, המותשות, הכואבות מבפנים.
באצבעו הורה לה לחזור לאמצע החדר, לסימון שלה.
ביד קרה משך בחוזקה את זנבה המפואר, קורע את פלחי ישבנה לשניים, מביט במנהרה הפתוחה
שהפלאג השאיר, עיגול עמוק, אפל, מזמין והוא אוהב את זה.
הזין שלו לא חיכה ובחדירה אחת מהירה נכנס, גורם לה לצרוח, לכאוב את הנאתו, לדהור עליה בכוח,
לדחוס את שאריות יהירותה וגאוותה החוצה מכל חור אחר פנוי בגופה.
סידרת אורגזמות החלה לטלטל אותה כשחשה אותו משחרר עמוק בתוכה את המטען הלוהט,
הנאה על היותה כלי עונג לרשות אדונה.
אבל ההנאה הזו לא האריכה זמן.
הוא יצא ממנה ומיד פנה אליה, מניח את הזין החם בפיה והיא מצצה בכוח, מנקה את שרידי אהבתו,
שואבת את טיפותיו האחרונות.
" לא רע, כלבה, לא רע. היהירות שלך קיבלה שיעור קטן ומעניין היום. בכל פעם שתתבלבלי, התירגול
של היום יחזור על עצמו ובתנאי שטח שונים, תשקלי מראש האם תעמדי בזה."
"מעבר לכך, היית זיון תחת מצויין, זונת תחת מקצועית. לזונה כמובן שמשלמים על שירותיה..
אז לפי הסיכום זה 3 שקלים אבל אתן לך 5, אין לי מטבעות של שקל ולך אין עודף, תחשיבי את זה כטיפ"
"וכעת קחי את הדברים שלך ותעופי, השיעור להיום הסתיים"
"שלום".
היא אספה את המטבע, את דבריה, המומה.
שיעור קשה.
