את שוכבת על הגב, צג המחשב פתוח על האתר השחור, אגף הבלוגים.
את קוראת אותו, בשקיקה מאופיינת בלשון שמרטיבה את השפתיים העליונות, כשהשפתיים התחתונות
מוצפות במיצים שלך.
חור התחת שלך טבע מזמן מנזילות הכוס המבעבע שלך.
את מאוננת.
מדמיינת שאת במקום אותה אחת שהקרח מבקע כעת, גורם לה לצרוח לתוך הגאג האדום שבפיה,
כשעיניה פעורות בכאב ועונג בו זמנית.
זה מביא אותך לתקוע את האמה לתחת.
את פולטת אנחה עמוקה.
גומרת.
פעם ראשונה.
בפוסט הבא את מריירת על המילים שלו
כלבה
זונה
חור תחת
מבקשת בתוך תוכך להיות זו שהוא אומר לה
שהיא הכלבה שלו
הזונה שלו
החור עבורו ולו.
האמה בתחת קודחת
הבקבוק שהבאת כברירת מחדל ננעץ עמוק בכוס שלך.
את גונחת כמו זונה שחייל מארינס אמריקאי שחור תוקע.
כואב לך
את נהנית
את שונאת
את גומרת.
פעם שניה.
את בשלב שאינך יודעת מה טוב יותר
מה פחות כואב
מה יותר
מה גורם לך לרעידות בלתי נשלטות
ואז
הטלפון מצלצל.
את אוספת את קולך למענה רועד
הוא בטלפון.
את מתנצלת
הוא פורץ בצחוק.
היא לא יודעת
היא לא תדע
עינית המצלמה עוקבת אחריה
הוא יודע הכל.
תמיד.
והיא?
ממשיכה לפנטז אותו בועל אותה
כשרצועות הרסן הגאגי נמתחות לאחור
והתחת שלה
נקרע לשניים.
כואב.
נהנית.
תנקי הכל טיפשה.
זה רק הדימיון שלך
את לא תשרדי אותו שתי דקות.
טיפשה.
פחדנית.
גומרת.
פעם שלישית.
אילוזיה.
