לפני 9 שנים. 12 במרץ 2015 בשעה 23:41
יקח לך זמן להגמל.
זה לא סוד שגמילה היא החלק הקשה בכל מהלך.
זה לא סוד שקשה להביט במרחב האינפנטילי באתר לאחר שניהלת שיחות עומק על כל נושא בעולם כמעט עם מישהו שלא דומה לכלום כאן.
זה יכאב לגלות כמה פעמים הוא צייר לך תחנות בדרך כדי שתעצרי ותרדי מאוטובוס הטימטום שלך, משקפיי אגו שחורים, אטומים למציאות כלשהי, מוחקת פנטזיות סידרתית לעצמך.
והבטחתי לך שבכל פעם זה יעלה שלב, אני אכאיב יותר, אני אקח יותר, אהפוך אותך לסמרטוט מתחנן, הבטחתי ואני תמיד מקיים. בכל סיבוב אקח ממך עוד כבוד עצמי, אשים אותך על מדף, צעצוע כשישעמם לי.
אבל כעת..
את מתלהבת ממנו, לא מאמינה שמאחורי השלמות עומד עוד שרלתן, עוד חרמן, עוד ליצן שמסמן את החורים שלך כמטרה ולא יותר.
ואולי, זה מה שאת שווה וצריכה.
גמילה.. סיפור של כאב.
גמילה.
