לפני 9 שנים. 10 באוקטובר 2015 בשעה 23:29
וכעת כשהרעש נדם
ודממת לילה אוחזת
מביט במסך
שחור לבן
צבעי הקרב
שלי.
תמונה שלך שנצרבת
ראשך מונח על הסדין
בירכייך משוכות לבטנך
עכוזך המדהים
מונף.
את נרעדת מעט
עת צליל החגורה הנפתחת
מזעזע בחריקה
את האויר שקפא.
התפשטתי.
מניח את עצמי על הכורסא
משעין לאחור את צווארי
לוחש לך
"עוד רגע מדהימה שלי"
עוד רגע ואקח
אחכה
עד שאשמע את קולך
נרעד מהעוצמה הטמונה
אומר
בחרדת קודש
" אני שלך.. אדוני"