לפני 9 שנים. 16 באוקטובר 2015 בשעה 20:34
ימים ארוכים שמתחילים
בבקרים עייפים
ונמשכים לשעות
שאינן נגמרות.
דוהר באריה הלבן
התמונות שלך
חורצות בי
תלמים
זורעות בי
פורענות.
יש נחמה גדולה בלחבק
את הגוף הרועד
שלך,
לתת לך להניח את ראשך
בין הבריח לצוואר
שלי,
לחוש את הנשימה שלך
נרגעת לאיטה
ואז..
להעיף לך סטירה.
