החדר הזה בדרום מעולם לא נראה כל כך טוב.
כשביקשת את הנחיות טרום הסשן נתתי לך אותן כלאחר יד והמבט התוהה שלך שיעשע אותי, בכל זאת סשן ראשון משותף.
את כלבה עתירת ידע. כזו שעומדת על דעתה והתנסתה באי אילו דברים, מה שלא מנע ממך לרקוע ברגלייך בחוסר מנוחה ולהפריע למנוחת השכנים בציפייה לדעת מה צפוי לך. המשכת לשאול ולבדוק בדרכים שונות מה יגיע איתי ומה יקרה לאחר שהדלת תיסגר.
ההנחיות היו באמת פשוטות:
בואי עם סט בגדי החלפה כי הראשון יושחת. הביאי איתך שני תפוחים בינוניים בגודלם.
ברור לחלוטין שלתפוחים אין חלק בסשן, אבל, ושולטים לא יאהבו חשיפת "סודות", זה הסיח את דעתה כל כך, שהמירכוז שלה עסק בתפוחים ובניסיון לפצח לאיזה חור אנסה להחדיר לה אותם..
היום המיוחל שלה הגיע.
שיער בהיר מתפזר, חיוך ענק, גוף של אישה, בדיוק כמו שאני אוהב, רעבה בגופה תמיד, מוחה כמערבולת הרוצה לדעת עוד ועוד ללא מנוחה. אישה. כלבה.
מביט מרוצה.
נכנסים לחדר.
תנגבו בין הרגליים, זונות.
המשך?
