לפני 8 שנים. 20 בדצמבר 2015 בשעה 16:49
הדמעות מעיניך
הצליפו בי.
חמת הזעם על אלה
שפגעו
שהירשו לעצמם
לקחת ממך את התמימות
להשאיר
אותך על אדמה חרוכה
הוציאו ממני
את הכעס
הבלתי נשלט שבי
זה שאני נלחם
בו.
מבט החיה הפצועה
נורא מכל
ו"אל תחבק" אמרת
את לא מסוגלת לקבל
זאת..
עד כדי כך פגעו
הארורים.
אספתי אותך בכוח
מונע ממך התנגדות
עד שהמאבק
דעך..
את בורחת.
חיה פצועה.
כאבי ילווה
אותך.
