לפני 10 שנים. יום חמישי, 7 בינואר 2016 בשעה 16:36
חזרה לשחור
הגלימה הארוכה מונחת
שוב
על הכתפיים.
נכנסתי למקום שפורק אותי
משלם ודורש
להיות לבד
כאן
אין שופטים
אין מהפכות
אין זיוני מוח
והרעש..
הרעש הזה גובר
על הרעש שלי.
טוען אותן
ארוכות רגליים
שלושים ניצנוצי פליז
על כל אחת מהיפיפיות שלי
ואז מניח לידן את המלך
זה שהצמיד לי
את הכינוי
"קרח- תחנה אחרונה".
האקדח מחכה
היפות הן מחסניות ארוכות
חמש
ואני מנגן יצירה
מאה וחמישים צלילים
בכל סיבוב
דמעת זעם סוררת
בורחת בזוית העין
ריח אבק שריפה
ואני מסניף אותו
בכוח
שישרוף.
חוזר לשחור שחור
יציר הלילה
אישונים אטומים
המקום
הבטוח.
תודה איימי (ויינהאוס) ז"ל.