*בדסמ- מישהו להשען עליו*
(הסיפור שלא סיפרו לכם/ן)
לפני שנים רבות, רבות מדי אולי, חיה קהילה קטנה וצמודה, קהילה בדסמית עם קודים משונים נורא.
הסוטים האיומים נהגו להפגש ולחגוג בערבי "מיילדום" וגם "פמדום". נספר על ה"מיילדום" מאחר ושולטים זכרים לא נכנסו לערב השולטות.
הערב הקלאסי החל בהגעת השולטים והשפחות שלהן. קוד הלבוש היה חליפות, השפחות בשמלות ערב. החלק הראשון התקיים כמינגל עם ענני סיגרים ויין ובעת השמעת הצילצול השולטים פרשו להחלפת החליפה בבגדי עור/שחור ומזוודות הצעצועים נפתחו. השפחות החליפו לביגוד "קל".
סשנים בכל פינה, אף אחד לא מפריע לאחר, אף מרייר לא נוטף מעל כוס פעור ועמוס אטבים, אף נשלטת לא רצה בוכיה שהותקפה בדרך לשירותים.
שולטים מפרגנים ומשמשים באהבה כ-DM בסשנים רגישים כמו מדיקל וקאטינג...
סופר ביג פלייפארטי.
בערב כזה נשלטות ללא שיוך היו רשאיות להשתתף, כניצבות או כפעילות, אף אחד לא ניכס את המבקשת סשן כשפחתו כל זמן שלא ביקשה את מקומה.
שולט שנבצר מלהגיע לערב כזה והכלבונת שלו ביקשה להגיע כצופה בלבד, היה פונה לשולט אחר ומפקיד את כלבתו באחריותו.
האחריות היתה לאסוף אותה, להיות אחראי כאילו היתה שלו, כמובן שאף אחד לא נגע בה, כולל האפוטרופוס, והחזרתה בשלום לביתה.
קודים קשוחים..
שולט לא נגע ברכושו של אחר. אבל הגן עליו כאילו היה שלו.
החיוך המרוח על הפרצופים בקריאת הדברים מסביר שהקודים האלה נכחדו מהעולם, שאין על מי לסמוך.
בימים העתיקים, נשלטת שפנתה לעזרה לאחד השולטים הותיקים, קיבלה עזרה ככל שניתן ולא נאלצה לפתוח פה, רגליים ותחת בגין הבקשה.
היום כשמציעים עזרה, המציע עובר תחקיר שב"כ.. ובצדק, לאור המציאות.
*בפרק הבא יסופר על תהליך השיוך הבדסמי.
*האגדה מיועדת למעוניינים/ות בהבנה על מה העתיקים מבלבלים את המוח ולא לתגובות טרוליות שימחקו ללא הסבר.
*שאלות בנושא ייענו גם בצורה פרטית.
