איך..
חושב שחלק גדול מקוראיי כבר הבין, שהבלוג הזה מקיף הכל למעט..
לוח זמנים.
הידע הזה נצור, לעולם לא אומר מתי זה קרה, עבר/הווה/עתיד.
לעולם זה ישאר הנעלם הגדול במישוואה.
זה והמסיכה.
אין בבלוג שמץ של המצאה, השנים כתבו על גופי ספר בדסמי, חרטו כל אחת ואחת, מילים, אירועים.
ההקדמה לפוסט מגיעה בשל הודעות שונות, אוהדות לרוב, שמגיעות לאחר פוסט "קרח עצבני"..
שבוע של קרבות
שריקת פגזים שנוחתים מכל כיוון
ומחסה..
אין.
בכל זמן קצוב הבשורות הרעות מצטברות
אנשים נופלים חלל
בידיהם עצמם
האויב הכי גדול של האדם הוא האדם.
לקום אל תוך חדר קפוא
זין רותח
מיטה ריקה
ושקרים חסרי טעם..
קללת 2016.
ואני מתעקש לטלטל את הראש
בכוח
כדג ענק שמנסה להתיר
את הקרס מפיו
מנסה להתעורר מחלום מכוער
חלום שבו התחת שלך
פתוח מולי
אבל שייך לאחר..
בחילה.
איך ?!
איך את יכולה???
עוד מחיקה איטית..
זה פשוט לא שווה את זה..
עוד ורד שחור.