לפני 8 שנים. 20 ביוני 2016 בשעה 12:04
זה לא קשור אליכם הפעם.
זה עבור מישהי ספציפית
זה עבור היום שלה.
זה עבור השקט שלה.
יודע.
זה קרב של גיבורי על חלל
עד לרגע
שזה נגמר.
ובכל מלחמה
לאחר שנדמו תותחי הקרבות
כולם מביטים בעיניים עצובות
ומתחילה ספירת האבדון
וחבישת הפצעים
והכאב השקט
שרעמי הפגזים היסוו
והונח בצד
לאחר כך.
אז אולי אלה רק מילים מדממות
ואולי זו רק
וירטואליה
ועדיין..
תמיד אהיה.
גשר על מים סוערים.
עיצמי עיניים
תני לזה לזרום
אין בזה בושה
מותר מדי פעם לשחרר
והפעם
לא מדובר בהמלצה.
מחבק.
ואתם..
אל תפריעו.
