לפני 10 שנים. יום שבת, 25 ביוני 2016 בשעה 12:36
פנסי הרחוב שבורים
ילדי השכונה התעללו בהם
כמו בכל פינה בחור שכוח האל
הזה.
הכל כאן שבור
בעצם תמיד היה.
מאות פעמים שטיפסתי במדרגות
לקומתך
סוגרים דלת חורקת
מניחים להבלי העולם להשאר בחוץ
ותחת מדפי מזגן קפואים
עושים אהבה
וקורעים מצעים
ונאנחים מעונג
אני כבועל
ואת מכאב של תשוקה.
כעת חולף למטה
יש אור בחלונך
לא הכחלחל שהיה לנו
סתם נורה עירומה
צהבהבה
איני יודע אם את לבד
איני יודע אם מישהו אוחז
בכפתורי שמלתך
ופורם
ולמרות שזה כבר לא חלקי
עדיין עובר בי
הרצון
לעלות
עוד פעם אחרונה.
שום מילה על רומנטיקה, זונות..
קרח אחרי כמה (הרבה) בירות בשמש.
כעת שנ"צ..
'זדיינו.