לפני 10 שנים. יום שני, 4 ביולי 2016 בשעה 12:54
מנכס את כותרתה של כבוד הרבנית טאקית לפוסט זה.
לא.
לא ביקשתי אישורה.
היא תבין.
אני.
זה זמן של אני.
רק אני.
כשהרוח חובטת
הכל מתטלטל
גם עצים חסונים
גם שולט מעידן הקרח
ומתוך הסערה
בין נתזי קצף לבנים
העיניים שמצטמצמות
מהמלח השורף
יודעות..
זמן של אני.
זמן של לשלוח את עצמי
לפרופיל שלי
למי שאני
אז נעים מאד-
קרח שחור.
ולמי שזה לא נוח ומתאים
יתכבד בברכת הדרך
'זדיינו.
ובסוף יגדל לי שכל.
מבטיח שאעבוד על זה.
Fuck off.
'זדיינו.
או שלא.
לא מעניין.