לפני 8 שנים. 8 ביולי 2016 בשעה 8:25
את מבקשת את הבלתי ניתן
לא ממני
מעצמך.
וכעת הדלת נסגרה
חורקת על הצירים
שעתיקים יותר ממני
שראתה זיעה ואורגזמות
ששבעה גניחות ואנחות
הכיסוי על עינייך
אכיל אותך הערב
ואת תכילי אותי
את תאוותי.
אינך מורשה להתפשט
אני אעשה זאת עבורך
באיטיות
אתן לך לחוש את רגעי המבוכה
אלה של ההתערטלות
הראשונית
אגע בכל פינה בך
אצבעותיי ישמנו דרכן
בכל חורייך.
אינך מורשה לדבר
היום את בובה שעל חוט
מריונטה, כלבה על שתיים
הזונה הפרטית שלי.
ואנגן בך כרצוני
מארש צבאי
או
שיר בלדה נוגה
קצב משתנה
ללא שליטה כלשהי
שלך.
בסיום אוביל אותך
כסויית עיניים
מטפטפת את זרעי מחורייך
למקלחת נטולת עין
אנקה ואלטף את אמנותי
שנחקקה בך.
את לא תשכחי את הערב.
וכעת לסתום ולמצוץ, כלבה.
