דברים נראים אחרת היום.
למעשה כבר שבוע ומשהו שיש להם טעם אחר, דם חם בפה, צבעים חזקים, ריח.
מה שהיה כבר לא יהיה. השיעור נלמד במלואו, הופנם, שולם שכרו וכעת כתב המינוי נמצא בכספת שלי.
סקירת ההיסטוריה שמסביב מביכה.
מי שמכיר את זה שמתחת למסיכה הלבנה יודע היטב שאפשר היה לקבל גמישות, הבנה, סימפטיה, אמפטיה וכל דבר אחר שנכנס להגדרות שבין אדם לאדם. דבר אחד לא היה עובר בגרון, לא משנה מי ומה, טייטלו/ה, מעמד חברתי ושאר מריעין בישין.
לדבר הזה קוראים ניהול.
אני לא מנוהל.
אני לא שחקן קבוצתי.
מעולם לא הייתי ולא אהיה.
אני סוליסט, מהיר, חם, קפוא, מחבק וגם מקלף עורות ידוע.
זה מה שחרוט בתודעת העולם מאז הכניסה הרישמית לעולם הזה.
והיו שהצטרפו, רכבו ליד, עשו הכל לזכות באור, בהילה, בתחבולות, בליקוקים.
כולם נחרטו בספר ההיסטוריה של עידן הקרח כבוגדים, ברוטוס של הבדס''מ.
עם כולם באתי חשבון אגב, בדרכי, בשקט או ברעש, חלקם יודעים, חלקם לא אבל היי.. זה שאני יודע מספק מאד.
מכירים את המשפט המפגר שנקמה מוגשת קרה?
משפט מפגר.
נקמה היא זרוע ביצועית של גיהנום, ובגיהנום אין שום קור.
חוץ ממני.
מביט על האחו המלא אנשים, עדר רב של דמויות ישנות וחדשות ומנסה להבין את המהויות. מתקשה ללא ספק להגיע
למסקנות קבועות, אין נוסחאות מתמטיות כאן.
הדבר היחידי שמשותף באמת לכולם היא הגדר המקיפה את האחו, כולם כלואים בפנטזיה האישית שלהם, בטוחים שהישועה נמצאת
בדיוק בגבולות הגדר.
מצחיק.
לא סיפרו להם שלמעשה, הפנטזיה נמצאת מחוץ לגדר, מעבר לקיבעון המחשבתי.
כמות הבוחרים לנסות לפרוץ את המקום המקובע הזה הולכת ופוחתת והרוב השולט הופך לקונפרמיסטי בהתאם לחוקי המקום.
ואז מגיעה הרשימה.
המכולת.
וגלגלי ההצלה.
והחברה הטלפונית.
שלרוב אין לה מושג קלוש. אבל היא ל ל א ספק הדמות החשובה בסיפור.
W T F ??
ממתי איבדת את הבגרות האישית שלך?
הרצון העצמי?
הפנטזיה הפרטית?
אם נתעלם לרגע מהחירטוטים, הרי שהגעת לכאן בגללך, לא בגלל אף אדם אחר.
דיסוננסים מדהימים.
הירהורים של שבת בצהריים לאחר כמעט בקבוק של בלאק בליל אמש.. הבלו אזל ולא היה בזין שלי לצאת לחפש אחד.
והדברים?
ישארו חידה בעיניי.
ההמלצה?
תגדלי עמוד שידרה משל עצמך.
ללא ספק.
חידה.
