לפני 7 שנים. 12 בספטמבר 2016 בשעה 17:24
ריחוף.
מביט בבד הקנבס הלבן
הריק כעת
זה שמילותיי נשזרות בו
ולא מוצא
מקום להכניס בו מילים
כי גם לאיש הקרח
יש קצוות
ללא תוכן
בלי אפשרות למלא
וזה..
לא רע.
מרחף כמו נשר
מלמעלה
דואה ברוח.
את..
מרחבים.
אולי כי אני מלא בך
כעת.
