לפני 9 שנים. יום שבת, 1 באוקטובר 2016 בשעה 10:37
אני אוהב
שכל הפרימיטיביות פורצת
גבולות המשכל
נשארים
בשולחן ההוא
עם הדברים הטעימים
והמילים הגדולות
ואז..
בתוך הקירות
אלה שיודעים לאהוב
את הגניחות שלך
להבות הגיהנום המתוק
רוקדות על קירות לבנים
ואני..
שואג לתוכך.
מלכות שמתקיימת..
מניח את הכתר בצד.
סוכריה.