לפני 8 שנים. 23 באוקטובר 2016 בשעה 0:46
רגע.
מסוכן כאן.
בשקט בשקט
פסעת לתוך החדר.
האש בעינייך אמרה רק
דבר אחד.
מילה אחת.
"קח".
(קח את הכאב
הבא את שלך
נעץ בי בכוח
אצבעות
זין
מה שבא לך.
העבר אליי את כאבך
זה שצברת
זה שתקוע בך זמן ארוך
מתחילת עידן העידנים.
אני שלך כעת
ואיני יודעת אם אהיה מחר
הנח את הג'נטלמן
ליד בגדיי המקופלים בקפידה
איני חפצה בו הערב..
הלילה אני רוצה את החיה
הכלואה בך.)
ואני..
הנחתי את ארסנל המלחמה
על הרצפה
העטויה בשטיח רך
הבטתי ארוכות בתחתית עיניה
סובבתי את גבי
בוהה בקיר
מנסה להחליט מה..ואיך..
מסובב עצמי חזרה
היא עומדת
חמוקיה המטורפים מתריסים
וכל שעשיתי
היה לחבק אותה אלי
וללחוש באוזנה
"אבוא בך, אזריע את חורייך, אם..
תהיי גם מחר."
נשקתי את צלקות שפתיה ברכות
צלקות קרב ישנות שלה.
והלכתי.