לפני 8 שנים. 6 בנובמבר 2016 בשעה 12:49
כשנכתב עליך שיר..
אתה חי כרגע.
כשנכתבים עליך כמה-
אתה תחיה לנצח.
את חושבת שחמקת מהטופרים
הניבים בפי החיה
נותרו עם קרעי בגדייך
ואת רצה חופשיה
מוגנת בפחדייך
בעולם הנוח והמוגן שלך..
באמת?
זה מה שאת באמת מאחלת לעצמך?
לרוץ במעגל האוגרים
הכוס שלך מעיף פעימות לחות למוחך
הפטמות שלך מאיימות להתלש מעצמן
והפימפומים הקטנים בחור עכוזך
כשאת נזכרת בביקור ההוא
ששלח אותך לרקיע התשיעי
של גיהנום
מייללת
גונחת כמו זונת ביבים
הולמת באגרופייך הקטנים
כשצחוקי המתגלגל שואל
האם להפסיק
ואת לוחשת
"בן זונה.. אל"..
זכרונות, כלבה מטופשת
כאלה שהיו
או כאלה שלא יהיו
ואת לעולם לא תדעי
איך זה מרגיש לך באמת
כשזה
לא החיה בעצמו.
זוכרים?
'זדיינו.
ואל תחזרו.
