לפני 8 שנים. 10 בנובמבר 2016 בשעה 1:43
אני לא מאוננת.
(ואני כמובן שלא מתווכח עם זה).
היא נאנחת לי באוזן
היא כל כך רוצה
המקום שלה זועק אליי
קח כבר, פינוקיו
ואני מחייך לעצמי מתוך ספה "במפית"
וחושב מתי..
מתי יתחיל הלפ-דנס.
הגיגים של מעבר ל-03:40 שיחברו לבקבוק של אווז אפור, כלבה משתוקקת שמרטיבה כמו חילזון ומשאירה פס רטוב על מכנסיי כשהלפ-דנס מסתיים.
אינטרקציה של יום שישי ברחוב של פינוי בינוי.
אני מת עליה אבל הזונה פשוט לא מבינה זאת עדיין.
מבולבלים?
גם אנחנו.
אבל הפעם.. אל 'זדיינו.
הפעם אני רוצה.