לפני 10 שנים. יום שני, 21 בנובמבר 2016 בשעה 9:31
יש לה חלום.
היא מבקשת להיות
ג'ולייט.
שלי.
במחזה שלי ג'ולייט נכנסת בדממה, משילה מעצמה כל מה שקיים על מדרכות עולמה.
היא לא מבקשת,
היא מקבלת
את מה שאתן.
ואתן.
עד אז היא תמשיך לפצוע את אצבעותיה העדינות, תדמם מציפורניה המטופחות, עת תנסה לטפס על קירות הקרח, מנסה לקלף את הטיח הקר באחיזה בחריצים שיצרה בשדה הקפוא שלי.
כשתצנח, מזיעה ומותשת, על בירכיה, אדע שנתנה את כולה ואז, ארכון להרימה, אשא אותה לאמבטית קצף ואחבוש פצעיה.
אדע.
במקום הזה אגדת רומיאו וג'ולייט תוכל להתקיים כי אז נדע שהעולם שלנו, מעגלו הושלם, שהפך בלתי חדיר ונוכל יחד, לכתוב את המחזה מחדש.
רומנטי..
לא ממש.
הדרך לגן עדן רצופת יסורים.
אם אין לך כוונה לעבור בה
'זדייני.
אל תחזרי לספר.
ועיברי לפרופיל הבא, כלבה.
כה אמר קרח שחור.