הכותרת תפסה אתכם, זונות?
מעולה.
אז זה פוסט אחר.
'זדיינו.
יש בי המון הערכה על פניות שעוסקות בבדסמ, שאלות ותהיות קיומיות. להפתעתי, ואני מודה שמופתע, רוב הפניות עוסקות בשאלות רציניות, בטיחות, ציוד, התנהלות, ומה שמפתיע יותר, מגמה של חזרה למקורות בדסמ של פעם, שמורות הטבע של הדינוזאורים, שם ההתנהלות בהחלט היתה אחרת ולא מסמורטטת כמו היום.
חברים וחברות צעירים מבצעים פניית פרסה ולפחות מנסים להגיע לשם.
זכרונות העבר לא נמחקים ממני, בגידות של אמון ושקרים של אינטרס מחקו את ההיסטוריה שלי כאן לצמיתות, בלוג ענק של למעלה מעשור, אלפי הודעות, מיליון חיבוקים..
וטבע האדם ללמוד בדרך הקשה, וכאדם פשוט אני מניח שדווקא בפינה הזו של הזירה איני שונה. ושוב מחבק ומפגין אמפטיה וסימפטיה ואנשי הרעל בשמות חדשים שוב מבצבצים מתוך ביצת ארס מסרטן ושוב סביר להניח שאתאכזב ועדיין..
אני זה אני.
"היה לי מנטור" היא ביקשה.
עידנים שלא נשמע המשפט הזה במחוזותיי ואני.. נפלתי על ברכיי, הלום ברק מחשמל.
יודע..בזמן המודרני של הבדסמ המילים התמוהות הללו הן ביזבוז זמן לאלה שרצים לסדינים וחושבים ששתי כאפות בתחת שלה תחת מבט אימתני וצרחת קרב "על ארבע, כלבהההההה!" הופך את הזיון השפנפני שלהם לבדסמ.. ומה שחמור מכך, היא בניתוח שלאחריי מגלה שמילאו לה את הגרון, הכוס והתחת אבל החור הכי גדול נשאר מיותם..זה שבנפשה.
ואז הבכי הגדול.
"היה לי מנטור", היא ביקשה.
שולטת צעירה שלא התבלבלה עת היישירה מבט חזק.
יודע שלא תבינו, נבלות, אבל אם יש פירמידת כבוד בבדסמ-
זה השפיץ שלה.
'זדיינו.
ואל תחזרו לספר.
