לפני 7 שנים. 14 בדצמבר 2016 בשעה 9:59
זה עוד בוקר רטוב
דמעות של שמיים
טיפות שחורות
צוותים נעים בסינרגיה
ריכוז של גיהנום על כבישים
זאבים.
והראש נמצא רחוק מכאן
של ההווה
מחזיר במכות של שידור חוזר
ראש שנצמד לשדייך
פה לוחך עטרות
נהימות של מפלצת מוקפת
בגן עדן קטן.
הלכתי רחוק מדי
יותר מדי
רוצה מדי
ואז התפקחות
העיניים שורפות מחום קפוא
אילוזיות צפות במוח מדמם.
דרקון עתיק
שכרת לעצמו שני טופרים
האחד הגליד
השני מדמם
מזכרת לבת דרקונים
מופלאה..
האחרונה.
אצבע הדרקון האחרונה
שאי פעם אתן..
שלך.
עוד לא הגעתי, kahlisi..
עוד לא.
