לפני 7 שנים. 23 ביוני 2017 בשעה 7:27
עוד ביצוע מטורף לשיר עם מסר מדהים.
רמקולים.
Full ווליום.
העייפות המנטלית נמצאת
בשיאה.
חי על החרב
חי על הקצה
ולא יודע לחיות אחרת.
גם לא רוצה.
ובימים אחרים הייתי בא אלייך
מסיר את רצועת החנק
משחרר את החיה שבי
ואת היית מקבלת את תוכי
אל תוכך..
עולם נטול מילים
נהמות פרימיטיביות
זיעה מהולה בנוזלי גוף
אנחות הכאב והעונג
שלך
התמזגו
בעונג שגופך ואת
עטפתם
את כאביי.
הכלה היא דבר מתעתע
אי אפשר מראש לכוון
את העוצמות הנדרשות.
ואת..
תמיד הכלת
על אוטומט
וידעת לספוג ממני ואותי
דרקון סדוק
קול מזעזע
צלקות שמעירות בלילה
שדים שמרקדים על התקרה
של החדר.
הפער הבלתי נסבל בין עבר להווה
תמיד מפיל אותנו על הבירכיים.
מהשתאות או מתיסכול
ועדיין
אני נשארתי אני
ואת..
כבר מזמן לא שם.
רק צלילו של השקט כזיכרון.
*נכתב לפני כחמש שנים וחיכה לפסקול המתאים..
