לפני 9 שנים. יום חמישי, 14 בספטמבר 2017 בשעה 10:03
שבי על השטיחון שלך.
עירומך רועד מהמזגן השקט ועוד יותר ממני.
כיסוי עיניים הוא חובה.
אני אסיר אותו ממך כשאחליט.
כעת, התהפכי.
תחת מונף למעלה, מצח דבוק לרצפה.
פשקי והבליטי את חורייך.
אעשה בהם שימוש כשאחליט.
השיקשוק של קוביות הקרח בכוס הוויסקי שלי מתמוסס עם השיקשוק של בטנך כשאת שומעת את רוכסן תיק האימה נפתח לאיטו.
את כבר יודעת.
את כבר יודעת שאני אוהב כאב.
את הכאב שלך.
זה שמנגן בי עונג גדול.
פשקי, ילדונת.
אחרת זה יכאב.
בעצם..זה יכאב בכל מקרה.
זה אני.
ועוד מעט נמשיך.