לפני 7 שנים. 11 באוקטובר 2017 בשעה 10:56
ארץ זרה וקרה
הכל אפור וירוק רגוע
ואצלי בפנים סערה.
יושב מול אויר של ארבע וחצי שעות
רחוק מכל מה שמכיר
גרמניות זה גזע
של עם חרמן ומאופק
למראית
עין.
הראש נמצא רחוק מכאן
הסערות שלי בעבודה
וכאן
יצאו לחופש.
הבלונדינית הזו תסיים את המשמרת
שלה
אצלי בחדר כנראה
הסימנים שעליה ברורים
לא משאירים מקום של
ספק.
ורק האיש הזה על גג הבית
שעשוי מאבן
ומשקיף מאז 1714 על הצפון
כמעט חזק כמוני.
אני עדיין.
עדיין עומד.
עדיין.
