את פוסעת בשקט
מנסה להסתיר את הרטיבות הניגרת
נוזלת .
הרקיעות ברגלייך לא ישנו את מהותך
ואם את לא ילדה מתלהבת
תגלי שהרעב הלא אנושי הזה
יהפוך לצונאמי במוחך
בגופך
ללא שליטה
ללא מעצורים.
עד כאן האידיליה.
בואי נחזור למציאות.
השוק הזה גדול, רבים המוכרים
הסחורה מנצנצת
קוראת לך מכל בסטה
והארנק שלך מלא
רוצה הכל
מיד
עכשיו
לאלתר
אתמול..
את עלולה להתפתות, לרכוש מכל נעים זמירות ישראל
שקולו ערב
שהקוביות בבטן מסודרות לו
כאותיות
עם המילה "שולט".
ואולי..
זה מה שאת מבקשת לך
את הריגוש שלאחר סרט בראד פיטי כזה
והריקנות שלאחר
נוראית ומטורפת.
בכניסתך לעולם הזה באמת
בואי עם סרט מידה
אל תמדדי את אורך הזין שלו
או קוטרו
אלא מדדי את גודל המקום שאת מקבלת
שמוחך כורע מולו
שגופך טס אחריו
מסרב להיות שני בתור
ותיזכרי
שאם המוח לא השפריץ לך
לפני שהדגדגן קיבל את שלו
הצניחה למדרכה הקרה והעירומה
תכאב.
אם אין מי שיאסוף אותך שניה אחרי
לתוך חיבוק גדול
מה בעצם..
השגת?
אם הגעת עד לכאן
זמן להדליק את האור..
על החושך שלך.
