לפני 7 שנים. 19 באוקטובר 2017 בשעה 7:24
ילד של אנרכיה
בעולם שמסודר על מדפים
הזמן שמתקתק
ואף פעם
לא מספיקים
לטפס על על הערימות
שבצורה גיאומטרית תיפול.
הכאוס שולט כאן באמת
כשתיכנסי לכאן
תוכלי להעיף להיכן שתירצי
את מילותייך
את בגדייך
את העולם המוכר לך.
את תרחפי באויר
כאילו השלשלאות הכבדות
לא קיימות
כוח כבידה שאינו קיים
וניוטון יתהפך בקיברו.
גם את.
הוציאי את עצמך לחופשי מעבדות העולם הזה, פעם אחת. כשתתמכרי לכך, סם הכאב יהפוך לשולט האמיתי בחייך, לא באמת מעניין עד כמה תווי פניי ברורים.
וכשתבוא גמירתך הגדולה הביטי היטב ממרומי התחתית, הקשיבי למילותיי האומרות לך בטון ברור ושקט לפקוח עינייך ולתת לי.
ואז תבקשי שוב.
