לפני 6 שנים. 1 בדצמבר 2017 בשעה 13:05
לזעם יש טעם
של דם ושוקולד מריר.
כל המילים שנכתבו
הדמעות שחרכו את הדף
מתבטלות לתוך השניות האלה
שאת מביטה מלמטה
אישונייך מורחבים
שדייך נעים בכבדות
כאילו תיזמורת אחת
שאומרת..
"אני שלך".
שתי מילים.
עולם שלם.
וכעת אזיין אותך כואב..
שוב.
