* אזהרת קריאה-
פוסט קשה, שוביניסטי, בדסמי קיצוני שאינו כולל תמונות שדיים, חור תחת, כוס ודיק'ס פיק'ס.
לצאת או להתמודד.
גאונות לירית.
כולם מכירים ושרים אבל לא מנסים לצלול לעומק המילים.
בסופו של יום?
את כלבה.
לא פחות
לא יותר.
בתחילתו של יום?
אני אשאר זה שמפעיל את המטרונום
ואתן את הקצב.
ובין תחילה לסוף
את תזחלי, תנגבי את המרצפות
עבורי.
הגובה שאתיר לך יגיע לאיזור הברך שלי
כן, כלבה..ועם התחת למעלה.
כך אוכל לזיין אותך בחור הזה.
כשיבוא לי.
אם יבוא לי.
את יכולה לנפנף בשדייך בכל רחבי האתר הזה, לכתוב מילים קשות, מילים יפות, לברך על מקומך או לבכות עליו מתוך צער ילדותי ומטומטם בו כל העולם אשם בשל בחירות שאת עשית.
לא מזיז לי.
הצלחת להרוג את האיכפתיות שלי.
לרצוח את המקום המאמין שיש מישהי שתהא הגביע הקדוש.
הכתר.
הצלחת, כלבה.
אז כעת נחזור למערה הטחובה, שם המחצלת שלך צמודה למיטה שלי.
זה המקום הראוי לך.
ביקשת אותי?
זו החשבונית.
קאפיש?!
יופי, כלבה.
ומי שלא קלטה את ההדמיות והמטאפורות..
שתתקדם לבלוג הבא.
זה גדול עליה.
'זדיינו.
