לפני 6 שנים. 1 באפריל 2018 בשעה 17:48
אני מת על הזונות החדשות.
כל אחת טוענת לכתר "אני הכי זונההההההההה"..
לקרוא את הפוסטים ולהתגלגל מצחוק.
אחר כך להזכר במראות הקשים והאמיתיים ולהתכווץ בכאב.
הבדסמ החדש הזה, עולם אנתרפולוגי מרהיב, נענועי תחת וקצת שדיים מרומזות, כי זונה זונה אבל..
יש להן גבולות.
לא, חברים, לא כל כך מהר.
לא כל כך מהר תחזו בנפלאות האבולוציה הישירה שהרי בגרף הזנות, מדובר בזונות-על, על רמה, על הפנים.
גם.
אז בואו ואספר לכם משהו על העולם הזה.
נשים אומללות, שמסיבה זו ואחרת הגיעו למצב הזה, סמים, אלימות, ווייז שלעולם לא יכריז "הגעת ליעד".
הן מקבלות אתנן בעבור השירות, חיות בתחתית סולם המזון, ללא עתיד וללא תקווה.
יש שיאמרו שדווקא יש קווים מקבילים בין אותן זונות למצועצעות הכלוב.
ואולי..
ההבדל העיקרי הוא בתשלום האתנן.
מבחיל.
