רפיוטיישן הוא ענין טריקי למדי.
לרוב בני האדם יש ברזומה רפיוטיישן אחד שמקיף את אורח חייהם ומתאר אותם.
כל כמה שזה מוזר, במרוצת השנים הבנתי שלא משנה באיזה עולם אותו אדם מטייל, וניל או בדסמ, אם הוא אדם טוב באחד, הוא יהיה טוב גם בשני.
עוד ממצא מעניין עוסק במורכבויות האנושיות. מסתבר שאף פעם לא מוצאים רק תכונה אחת ברפיוטיישן.
אדם יכול להיות טוב אבל מניפולטיבי או רשע ומחבק (קצת מתקרב לראשי הפרקים אצלי). התודעה הזו מקלה על ההבנה שנדרשת כדי להבין אנתרופולוגית את ההתנהגות האנושית.
היום אני מבין את המשפטים של החיילים שלי דאז, כשחייל חדש מגיע עמוס בחששות ליחידת "אין ביטוח חיים" ושואל את הותיקים:
איך המפקד?
התשובה שקיבל היתה פשוטה, מורכבת משני משפטים:
"BODY אוהב כמו אמא אבל מזיין כמו אבא".
" BODY גורם לגברים קשוחים לבכות כמו ילדה בת 10 עם קוקיות".
אני אבלע אותך בלי ללעוס, אם את חושבת שאת מתוחכמת להתמודדות כזו.
תהני מהבכי.
