לפני 5 שנים. 5 בספטמבר 2019 בשעה 21:36
בית הספר, כל בית ספר, הוא מנגנון נוראי לאלה שמסוגלים לחיות מחוץ לקופסא.
בתור אחד אנטי ממסדי, מצאתי עצמי במהלך השנים גם בממסד, גם נותן שירות בו ואף מקביל אליו.
לרובכן/ם אלה מילים עטופות בקרם עננים אפלולי, כאימרת המשורר, זר לא יבין.
אני צופה מלמעלה, ממעוף הדרקון, ומגלה את נקודות האור, אלה שמחוץ לקופסא.
בודדים.
יחודיים.
ועדיין הרוב המוחלט ישאר בתוך הקופסא, בתוך מנטרות אוויליות, 50 גוונים/הרומן הרומנטי, בציפיה לאביר על הסוס הלבן שיתגלה כמו הגיבן מנוטרדאם על חמור אפור.
במקרה הטוב.
באופן מוזר זה אפילו מחייך אותי.
ולכל מי שהפוסט לא מוצא חן..
קחו משולשת.
כמו השיר.
טו פאק לא טועה.