לפני 12 שנים. 15 בספטמבר 2012 בשעה 10:06
אתה הולך, משאיר אותי לעבוד קצת על המחשב. כבר כמה ימים שאני מהלכת על עננים, כל דבר שאני עושה מאוד מפוקס, מרוכז, ממוקד, נעשה בבהירות נדירה. אבל יש דברים ששכחתי שאני צריכה לעשות. עכשיו אני מנסה לסדר אותם. לסדר את הראש שלי. את המחשבות שמתרוצצות לי.
מהרגע הראשון שנכנסתי אנחנו לא מרפים אחד מהשניה (ולהיפך), גופים נחנקים תחת ערגה מטורפת, ואני מרגישה משותקת, נאנקת לאהבתך. קטנה כל כך, ולרגעים עצומה.
אני מדליקה את המחשב, אתה חוטף נשיקה והולך, אני נשארת בבית שלך לבדי. משהו בזה נעים לי, משהו אחר מגרד בי.
אחר כך אני מדליקה סיגריה, ועם הרגליים על הקיר אני תוהה ביני לביני, יכול להיות שנעלת אותי כאן?