לפני 12 שנים. 11 בנובמבר 2012 בשעה 8:16
אני מנסה לחשוב. אני לא מצליחה. זה לא קורה הרבה. אני מנסה לדמיין את הרגע הזה. שלי שם. אותך רחוק. עטוף אנשים ומשקפיים שחורות. אני מנסה להחזיק את עצמי במקום, אבל אני רק רוצה להיות קרובה אליך. להבהיר לך שאני שם. בנשמה ובנפש שלי, שלנצח יהיה לך מקום אצלי. מקום כזה שאפחד לא יצליח לתפוס. לך, שיילדת אותי בדיוק כפי שהרגת אותי. רק תן לי לחבק אותך, אני מתחננת, אתה בורח ממני כמו חתלתול מאש. רק חיבוק. אתה צווח. אני כל כך קטנה אבל בעיניך אני עצומה. כל מה שרצית ולעולם לא יקרה. אני פשוט רוצה את הרגע הזה, איתך, פשוט להיות. בבקשה.
