אווח איזה בלגן.
זה קרה לפני שלוש שעות בערך.
עזבתי את הבית בבכי נוראי..
כבר תקופה אני בדאון היום זה התפוצץ.
הגיע הזמן וסבתא מתחילה לרוקן את הבית מכל מיני חפצים.. כולם קיבלו דברים ואני חייבת להגיד דברים די שווים.. ומה אני קיבלתי "סט צלחות" 4 צלחות כל אחד ממדינה אחרת לא קשורים בכלל אחד לשני ואחותי הקטנה כן קטנה בהרבה שנים קיבלה מסחטת מיץ חדשה פן לשיער סט של כלי כתיבה ועוד כל מיני דברים מהאוסף של סבא.. מרגיז בטירוף!
זה המשיך עם החוסר תשומת לב המטורפת מההורים שלי שעסוקים בלהתעצבן על האחות העקומה שלי שהתחתנה השבוע ורק משהו שמזכיר חתונה תינוק או אמא בבית גורמת להם להתפרק בעצבים או בכי או לחץ דם .. ומה איתי?? גם אני עוברת דברים גם אני צריכה את ההורים שלי.. אין לי עם מי לדבר.
שיא השיאים היה היום היה איזה בן זונה אחד שהכרתי לפני כמה חודשים, נפגשנו לדייט כזה.. לא זרם הוא לא בא לי טוב.. לא נמשכת אליו כל מיני כאלה (זה שאני שמנה לא אומר שאני צריכה לוותר ולצאת עם מישהו כי אני לבד, נכון?) אז אמרתי לו שזה לא ילך.. אבל המשכנו להיות בקשר ידידים כאלה מקשקשים קצת בפייס וכאלה לפני חודש שאלתי אותו אם בא לו לבוא אלי לראות סרט או משהו (היה לי קצת לבד וגם היה חורף נוראי בחוץ) הוא אמר לי שלא שווה לו לבוא אלי כי הוא יודע שאני לא אסכים לשכב איתו אז אני לא שווה את הנסיעה. כלכך נעלבתי זה כלכך פגע בי ומאז לא דיברנו. יש לי איזו חברה יותר נכון היתה שהיתה מנצלת אותנו (את החברות) כשהיינו יוצאים מבחינת כספים, יש לה קצת בעיות בבית אז כל פעם שהיינו יוצאות היינו צריכות לשלם עליה גם בדלק גם באוכל בשתייה בהכל וזה שבר את גב הגמל כשהיא היתה יוזמת פגישות מזמינה דברים על ימין ועל שמאל ואז זורקת לנו "אין לי כסף היום אתן יכולות לשם עלי?" כאילו ראבק לפחות תגידי אם לא היה לנו כסף לממן את החגיגות שלך מה היינו עושים?? התחלתי להתרחק ממנה.
היום בהודעה חגיגית בפייסבוק נודע לי שהשניים האלה זוג.
התחלתי לבכות נורא.. אלה, הסתומים האלה.. להם מגיע אושר?? מה איתי???
קנאה פשוט קנאה מכוערת.
חיפשתי עם מי לדבר.. וזה הוכיח לי שאין לי חברים אמיתיים.. למעט מישהי אחת אף אחד לא דיבר איתי לא היה מוכן לתת לי כתף לבכי שלי.. אפילו החברה הכי טובה שאמורה להיות לי במרכז היתה אלי כמו חרא "מה זה קשור אליך?? עליו אני מבינה למה את כועסת אבל עליה היא לא עשתה לך כלום.. לא רצית אותו אז זהו זה לא צריך להפריע לך" אוווף כזה מרגיז ואחרי זה היא אמרה שתחזור אלי אחר כך והיא לא חזרה.. ברור אני לא חשובה או משהו כזה.
עכשיו כולם שם דבוקים אחד לשני אני חייבת לנתק קשר איתם זה סתם יכאיב לי.
לא מגיע לי להיות תמיד האחרונה בתור.. זאת שזורקים לה את הדברים לפני התחנה האחרונה.
גם לי מגיע להיות מאושרת!!!
אני בוכה כבר 3 שעות ואין עם מי לדבר 😒 אני פשוט סמרטוט.. גם לי יש קשיים גם לי קשה להתמודד עם דברים גם אני הבת שלהם לא מגיע לי יחס????? לא מגיע לי שיאהבו אותי???
נמאס כבר להיות בירידה כל הזמן.. מתי יקרה משהו טוב?? מתי אני אקבל חיבוק אמיתי?? אכפתי?? מגונן??
לפני 12 שנים. 17 במרץ 2012 בשעה 22:18