עוד צעד אחד

וגם אני איני מלכת היופי..
אך הוא באופן עקרוני
אוהב אותי כמו שאני
כי אצלו קובע רק האופי.... יופי.

תמיד אוהבת את מה שאי אפשר..
והוא מקסים.. מקסים אמיתי נשבעת לכם.
אבל לא נועדנו להיות יחד.. מאלפי סיבות שונות.
רק בן אדם כלכך מיוחד יוכל לסבול את כל התהפוכות שלי..
רגע דיכאון רגע חיוך..
רגע בא לי לפוצץ הכל.. והוא יתקשר ויתקשר וימיס אותי בטלפון עד שלא ארצה שום דבר אחר רק להיות בן זרועותיו..
אם זו לא אהבה אמיתית אז אני לא יודעת מה כן.

בינתיים יש לי מבחנים.. תקופה לחוצה (זה ידוע לכלום).. אבל הראש אוי הראש..
הוא אצל הבחור ההוא.. הבחור המסתורי הזה.. שדואג לחייך אותי.. ויודע הוא יודע שיבוא יום ואלך אל אחר...
כי אין סיבה להשאר יחד. אין עתיד יחד.
אבל ההווה אוי ההווה תענוג .. כל נשיקה כל ליטוף כל צביטה וכל הצלפה.
הכחולים/אדומים.. ולאחרונה גם סגולים שעל גופי מסמלים את המשיכה המטורפת שיש שם.. שנראה כי רק הולכת ומתגברת
מפעם לפעם השכבות מתקלפות.. והמבטים חודרים.. (כבר לא של פחד) והתשוקה בוערת.
כל מתנה קטנה.. כל מחמאה מתוקה.. מחברת אותי אליו כלכך חזק.. בלי רצון או יכולת לעזוב.. מה הפלא שאני מקנא לו כלכך..

כשאני חושבת על הזמן ההוא שוודאי יגיע בעתיד בו יתפצלו דרכינו.. בא לי לבכות.
עליי.. עליו..
אני יודעת שהוא לא יעזוב אותי עד שאגיע למקום טוב.. כך אני חושבת בכל אופן.
אבל מה יהיה עליו???
"וזה קשה לי לחשוב.. שאולי יהיה לך טוב.. גם בלעדיי.. קשה לי לחשוב.. שאולי עוד תרגיש קרוב גם אחריי"