לפני 12 שנים. 4 באוגוסט 2012 בשעה 19:52
אם מישהו תהה לעצמו למה אני כלכך לא רציתי לחזור הביתה.. הינה התשובה:
1. בבית יש הרבה אוכל, כל המשפחה שלי שמנים.. כל הזמן השיח סביב אוכל כל הזמן אוכלים תמיד יש סירים על הגז... מה שאומר שבירת הדיאטה היא עיניין של זמן.
זה קרה. אכן נשברתי.
2. לאבא שלי יש פתיל מאוד קצר.. הוא מתעצבן על הכל ומאוד מהר. על החרדים בטלויזיה, על מה שלא עשו בפעם הראשונה שהוא אומר.. ובעצם על מה לא.
היום הוא צעק עלי.. ומה זה צעק.. קילל אותי.. טרק לי את הדלת בפרצוף.. בקיצור אהבה אבהית.
3. חוסר בפרטיות.. כל 10 דקות מישהו רוצה להכנס לי לחדר .. כי זו אחלה תחנת מעבר.
בקיצור.. אחרי דיכאון כל הסופש.. והעובדה שאין לי לאן ללכת.. אין לי לאן לברוח רק מצערת אותי יותר.. הבכי לא מפסיק.. והוא רק מתעצם משעה לשעה.
מישהו יכול לקחת אותי מפה?? אני אתן הכל.
