טוב הטירוף ממשיך...
השאירו אותי לבד עם התינוק היום (אחותי עשתה מסיבה לחברים שלה וכולם מעשנים שם אז היא הביאה אותו אלינו.. וההורים שלי יצאו לבקר חבר שלהם שיצא מניתוח) והקנצ'יק הזה לא הפסיק לבכות.. נתתי לו אוכל.. והוא עשה גרפס.. והחלפתי חיתול.. וטיילתי איתו ושרתי לו שירים והמסכנצ'ק פשוט לא נרדם.
אמא התקשרה שמעה אותו בוכה בטלפון ומסתבר שבאותו רגע היא עזבה שם ונסעה הביתה.. אותו דבר גם אחותי.. התקשרה לשאול מה קורה שמעה אותו בוכה ובאה בריצה...
מתה על זה שסומכים עלי כלכך.. שהם באו כמובן הוא כבר נרדם על הידיים שלי בפעם ה5 באותם שעתיים.. אבל זה היה ממש מדכא ומאכזב היחס הזה.. כאילו וואלה אי אפשר לסמוך עליך אז באנו לקחת אותו. מה זה מוריד את החשק לילד, בטירוף.
כמובן אבא שלי התחיל לצרוח שוב.. נפגעתי מאוד.. אחרי הכל לא עשיתי כלום והוא שוב פתח עלי ת'ג'ורה שלו.. התחלתי לבכות והלכתי לחדר.. די קשה לי.. אין לי כח כבר.. לא רוצה להיות פה.