עוד צעד אחד

כתוב בפרופיל שלי.. "כל יום שלא לומדים משהו חדש זה יום מבוזבז"...

אז אתמול בהחלט לא היה יום מבוזבז..

אתמול אחר הצהריים עליתי על האוטו ונסעתי לתצפית במפעל.. בשביל עבודת הגמר שלי.. המפעל בדרום..

אחר הצהריים השמש לעת שקיעה בדיוק על הפרצוף.. וחם!! כלכך חם!

על כביש 4 אחרי אשדוד.. נפלו העיניים שלי על לוח השעונים וראיתי שהמחוג של החום עלה כולו למעלה.. אף נורה לא נדלקה זה היה מוזר אבל כמובן שעצרתי בצד.. ואחרי העצרתי יכולתי לראות טיפטיפה של אדים יוצאים ממכסה המנוע.

התקשרתי לאבא כמובן.. קיבלתי קצת הנחיות.. למלא מים לחכות שיתקרר.. לבדוק אם יש נזילה.. (לא היה) 

כבר איחרתי לתצפית אבל עם האוטו לא היה שום סיכוי להתקדם.. ביקשתי מהשותפה שלי שתבוא לקחת אותי והשארתי את האוטו שם בכניסה לאשקלון לצד הדרך..

לתצפית כמובן הגענו באיחור.. אבל אני יכולה לאלתר אז זה קל בשבילי.. שיחקנו עם הזמנים כמה היה לפני שהיינו כמה אחרי.. עלי אפשר לסמוך בקטע הזה. אין מצב שהיא היתה עושה חישובים כאלה על דעת עצמה.

אחרי 7 בערב חזרנו לאוטו.. הוא כמובן כבר התקרר.. בדקתי שוב אין נזילה.. סיפרתי לאבא ועליתי על האוטו.. הטיפ שלו היה.. "סעי לאט וכשאת רואה שהמחוג נמצא בחצי עצרי בצד מלאי עוד מים וחכי שיתקרר..

יצאתי לדרך..  2 דקות אחרי השהסתובבתי כדי לחזור לצפון.. המחוג טיפס לו כמעט עד הסוף רציתי להגיע לפחות למקבץ האורות הבא אבל המחוג שטיפס כלכך מהר הפחיד אותי ועצרתי באמצע הדרך. כביש מהיר בלי תאורת רחוב בלי מעקה בטיחון בין הנתיבים בטח שלא בשוליים.. 

יצאתי מהאוטו ובדקתי מים.. היה שם FULL בדיוק כמו שמילאתי בפעם הראשונה.. והאוטו רותח.

התקשרתי לאבא.. הוא אמר שאין מה לעשות והוא ינסה למצוא דרך להגיע אלי... מהפחד הוא אמר לי לצאת מהאוטו כי לא הייתי באיזשהו מפרץ..ושפעם לאיזו מכונית/משאית שנוסעת במהירות יחליט להתנגש באוטו ולהפיל אותי בתוכו לתהום בצד הדרך.. יצאתי החוצה עם האפוד המנצנץ שלי בלילה חשוך וחיכיתי.

אחרי חצי שעה ניסיתי להניע שוב עוד לא הפעלי ואיתות כדי להשתלב חזרה בנתיב וכבר המחוג הראה חום אששש כיביתי וחזרתי לעמוד בחוץ.. 

הנהגים שנסעו בחושך הזה סינוורו אותי עם הפנסים שלהם ואני סינוורתי אותם חזרה עם האפוד שלי..חחח

ככה חיכיתי שעה + בצד הדרך עד שאבא שלי בא .. היה חשוך מידי בשביל לראות משהו אבל אחרי שהאוטו נח שעה והוא הרגיש שהכל רותח הוא לא לקח צאנסים והזמנו גרר.. ואז נסענו חזרה הביתה.

פעם ראשונה שקורה לי שאני נתקעת באמצע הדרך.. מזל שזה לא היה פנצ'ר את זה בטח היה יותר קשה לתפעל מאשר את מה שעברתי אתמול בלילה..

אבל למדתי משהו חדש :)