בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עוד צעד אחד

לאותם שלבים בחיים שהמטרה נראית רחוקה מידי.. צריך לחשוב רק על הצעד הבא.
לפני 12 שנים. 12 בספטמבר 2012 בשעה 4:29

איזה ציון מגעיל יוווו איזה עצבים.

בסמינר 3 שהיה שבוע שעבר קיבלתי 78. בא לי לבכות... איזה נוראי.

הכי נורא שזה אשמתי.. אני כתבתי את כל מה שיש במצגת הזו. ועכשיו שהיא כלכך קרובה לסיום זה היה אמור להיות הפידבק למצגת הסופית שלי ( הציון הזה עדיין לא נכנס לשקלול). הוספתי שם כלכך הרבה דברים ותיאורים וגרפים ותרשימים... ובסופו של דבר הציון שלי ירד ממה שהיה קודם. איזה תסכול.

 

כל הלילה.. עד עכשיו ישבתי כמו מנייאקית ושיחזרתי את כל מה שעשיתי אתמול.. יש לי עוד להוסיף כמה תרשימי רשת.. שזה חתיכת עבודה.. אני אעשה את זה אחרי שאלך לישון.. 

אווווף זה כזה לא פייר.. ואני כלכך רציתי להיות מועמדת להצטיינות .. עדיין יש לי תקווה כזו. אולי ביום חמישי המנחה יגיד משהו.. אני ממש מקווה אני ממש משקיעה קורעת את עצמי אני באמת חושבת שמגיע לי. 

אבל הציון הזה הוריד לי את המוטיבציה בטירוף.. 

זה מדהים איך העולם שומר על איזון.. בבוקר יותר נכון בצהריים אתמול קמתי כולי בחיוך מנהל המפעל שלח לי את המכתב הערכה שהוא הבטיח לכתוב.. זה היה ממש יפה מצידו ממש אהבתי מה שהוא כתב. והייתי ממש שמחה.. ואז בלילה הציון הזה נחת עלי וביאס אותי שוב.

 

לחיי ההפתעות של יום רביעי.. נראה מה מחכה לי היום.

נסיכת הלילה​(שולטת) - מבאס
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י