עוד צעד אחד

עוד ערב באום כולתום.. איזה מצחיק זה שאני מוצאת את עצמי יוצאת ערב כן ערב לא.. חחח.. מוזר לי ונחמד בו-זמנית.

הגיע הרגע הזה בשנה שאני מתחילה עם האלרגיות שלי.. אתמול זה היה ממש מרגיז.. כאבו לי העיניים וכל הזמן היו לי אפצ'ים.. ולא היה לי כדור!!! שחזרתי הביתה גמורה מעייפות לא יכולתי לישון ונשארתי ערה עד הבוקר.. ככה זה.. משהו קטן יכול להעיף לי את השינה. ואז התחילו המחשבות המטרידות.. ממש נחמד.

ישבתי היום באום כולתום עם שמלה יפה כזו לבנה.. היו שם לא מעט בחורים (גם יהודים כן...) וכלום.. ממש מבאס.

הינה אני יוצאת.. רואה אנשים ובכל זאת אין זרימה.. אהה.. מילא.

השנה רק התחילה.. לחיי ההתחלות שבדרך