זה היה הסמינר האחרון.
עמדנו בזמנים היו מעט הערות בעיקר על דברים שרצוי להרחיב עליהם בדו"ח.. חוץ מזה בסדר.
נקווה שגם הציון יהיה כזה.
יצאתי באמת בהרגשה טובה שמחתי שזה מאחורי.
ואז ישבנו עם המנחה על הפוסטר.. גם את התשובות שרציתי ממנו הייתי צריכה לחלוב כזה מרגיז
ועוד השותפה הפוסטמה שלי מנסה להרגיע אותי.. ראבק עד שהוא נותן לנו מידע דברים שקורים רק פנים מול פנים אז את משתיקה.. ממש רציתי לתת לה פיצוץ מטומטמת.
אחרי זה שאלתי אותו לגבי המועמדים להצטיינות.. שאר המנחים כמו אמרו מי וכולם יודעים ואני לתומי חשבתי שקרעתי את התחת ומגיע לי להיות מועמדת וזו התשובה שקיבלתי ממנו.
"לא הגשתי אתכם כי השיטות שלכם היו ברובן לוגיות.. מי שבדר"כ זוכה בהצטיינות משתמש בארנה וכאלה ואני מוכן להתערב איתך שהוא יהיה פרויקט לא משהו. אז לא רציתי להעביר אותך את הטיול לגהנום הזה של הגשות מהירות וזה אז לא הגשתי חבל שלא היית יותר אסרטיבית"
פה כל הגן המרוקאי שאין לי התפוצץ והתעצבנתי ברמות הקשות ביותר. שתקתי אבל התפוצצתי מבפנים.. מי אתה חתיכת חרא שתחליט אם אני מוכנה לעבור את התהליך הזה????
אני לא רוצה לזכות אני רוצה הכרה במה שעשיתי שקרעתי את התחת. ופאקין כלום כי הכל פרוטקציה.
השותפה הסתומה שלי שתקה כל הזמן היא תמיד שותקת ואני התפוצצתי מבפנים.
בן זונה מנייאק כל הדרך משדרות בכיתי באוטו.
אין הצטיינות ואין שום דבר לא הצלחתי להכנס למפעל .. ואין לדעת מה הציון שיהיה לנו.
יש עוד פוסטר לתקן ודו"ח.. כמובן שהיו הרבה דברים שהוא לא אהב בפוסטר כולל הצבע.. מפגר.
אין לי זין לזה ממש בא לי לשבור את הכלים אם הייתי יכולה הייתי שותה עכשיו אז אובדן הכרה או יוצאת לרקוד מפוצצת לי את האוזניים במוזיקה בנסיון להשכיח את הטימטום הזה.
אין זרימה של אף אחד. זה מגיע לי. אני מוקפת באנשים סתומים שלא יודעת להעריך אותי.
פאקינג תיסכול!!!!!!!
עוד שבוע עוד שבוע אחד ואני לא אשמע את הבת זונה יותר לא עונה לה לשום דבר שתמות מצידי המנחה החסר הבחנה לדברים בסיסים יצא מחיי ואני אשאר עם הריקנות של המרכז.
לחיי הסוף!
