אני לא מאמינה שהרגע הזה הגיע.
מחר בעוד 12 שעות אני מגישה למחלקה את פרויקט הגמר שלי ובכך מסיימת את כל ההתחייבויות לתואר שלי כך שהכל מאחורי. הלילה יעבור בעוד קצת עריכות ובדיקות אבל כבר עכשיו מתחילה לי ההתרגשות.
עוד משהו די נחמד שקרה לי השבוע.
בתחילת השבוע הגעתי לראיון עבודה בחברת כח אדם .. שום דבר שקשור לתואר גם הפעם אבל לפחות שיהיה משהו. ראיון לבנקאות טלפונית...
מישהו פעם אמר לי שבנק זה טוב :)
אז עברתי את הראיון ואת מבחן האמינות ואתמול הייתי במרכז הערכה..
כבר יצא לי להיות במרכזי הערכה.. יום שלם מתיש והביישנות וההתרגשות הפריעו לי להתבלט בדר"כ..
אבל אתמול הייתי שונה לגמרי אסרטיבית בטוחה באתי מוכנה לגמרי.
והיום בבוקר הודיעו לי שעברתי את המרכז.. וכבר ביום שישי יש לי ראיון בבנק ואם גם שם הכל יעבור חלק (אני כבר לא מאמינה שאין לי סיכוי שם). ככה שביום שני אני כבר אתחיל קורס שם והשעון יתחיל לדפוק.
חוץ מזה, סוף סוף קיבלתי מכתב מבית החולים התור שלי עוד חודש.. הייתי בטוחה שהוא יהיה יותר רחוק.. זה משמח. עכשיו יש עוד קצת בדיקות וכאלה שאני צריכה לעשות לפני התור הזה אבל גם זו התקדמות.
בקיצור. שבוע פעיל במיוחד מלא התקדמויות בדברים שונים.
והתרגשות גדולה לקראת מחר.. נכון זה יהיה סרט לעשות את זה ב2 אוטובוסים לכל כיוון אבל קטנטן עלי כבר העיקר לגמור את זה.. וואוווווווווווווווווווווווווווווו
