הייתי ממש עכשיו אמורה להתחיל לענות לטלפונים, אבל לא יכולתי פשוט לא יכולתי.
הייתי ערה כל הלילה. מחשבות רצות בראש גם אחרי שלקחתי כדור זה לא עזר.
ב5 הנהג מונית בחוץ ציפצף וצעק לי וכל הבית התעורר בגללי ואני יצאתי ואמרתי לו שאני לא באה היום. קיוויתי שזה שאני לא עונה לטלפון יספיק אבל הוא התעקש עד שיצאתי אליו.. לא היה נעים כלכך.
יושבת עכשיו מול אתר דרושים ואני לא עומדת בקריטריונים לאף משרה.. חושבת על איך להודיע לראש צוות שלי שגם היום אני לא באה.
אחרי שפעם קודמת שלא הגעתי ביום רביעי .. ולהפתעתו הגעתי ביום חמישי ודפקתי לו איזה תירוץ הוא הופתע לראות אותי אחרי "מקרה אור" בן זונה זה היה ממש מעליב.
אני לא יכולה להשאר שם. אני לא טובה במכירות האלה והציפיות גבוהות מידי אני שונאת להיות שבוייה של הטלפון אבל אין לי משהו אחר ויש עוד חודשיים עד שאוכל לקבל דמי אבטלה לא נראה לי שאגיע לגשר הזה. ההורים שלי לא יתנו לי לעזוב בלי למצוא משהו חלופי, אני תקועה.
עזרה מישהו...
