בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עוד צעד אחד

לאותם שלבים בחיים שהמטרה נראית רחוקה מידי.. צריך לחשוב רק על הצעד הבא.
לפני 11 שנים. 1 באפריל 2013 בשעה 0:44

אני מרגישה כאילו דרסה אותי משאית.

הבלגן עם העבודה מטריף אותי. אם אני אעזוב אני לא אוכל לבקש כסף מההורים שלי לכלום בתקופה הזו ואני לא יודעת מה אני אעשה ואיך אני באמת אצליח להתמודד עכשיו בטוח יות רמחודש עד שאשיג משהו.

התחלתי היום שוב את הדיאטה.. אחרי שהחזרתי 15 קילו מאז שחזרתי הביתה. אז גם זה לא פשוט.. לוותר על הכל אבל זה למטרה טובה.

התחלתי לצאת עם מישהו לפני שבועיים לא היתה התקדמות הסטרית אבל היה לי נחמד איתו. שבוע שעבר לחג הוא נסע למשפחה היה אמור לחזור יום שלישי שעבר הוא עדיין לא חזר והעובדה שהוא לא מדבר איתי אלא אם כן אני שולחת לו הודעה מטריף אותי.

מתחיל קצת לרדת לי ממנו.. אולי בגלל נסיבות המרחק.. מבאס נורא.

הרבה מידי מחשבות.. אני רוצה לאכול ולהעביר את זה אבל אסור.. גררררר

claw - הכל יעבור, והכל ישתפר עם הזמן. קורים כל הזמן מלא דברים והכל משתנה ומתחלף.
הרבה הרבה הצלחה בהכל!!
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י